غنّاها علي بن علي الآنسي في مجلس بتعز عام 1961، وسُجّلت يومها على شريط بكرة. ثم غنّاها أبو بكر سالم بلفقيه وسجّلها مع فرقة موسيقية في بيروت مطلع عام 1962، فلاقت أسطواناتها رواجًا في اليمن والسعودية، وتُعدّ أول أعماله في اللون الصنعاني.
עלי בן עלי אלאנסי שר אותו בכינוס בתעז ב־1961, ושם הוא הוקלט על סרט סליל. אחר כך שר אותו אבו בכר סאלם בלפקיה והקליט אותו עם תזמורת בביירות בתחילת 1962; התקליטים נמכרו היטב בתימן ובסעודיה, והשיר נחשב ליצירתו הראשונה בסגנון הצנעאני.